על האמת על הדין ועל השלום: האם קיפלו כאן חכמים את הלקח אחרי החורבן? בלי חוק אין אפשרות לחיים אנושיים, אבל מי ישמור עלינו מסכנות החוק? פרופ' בוזגלו בהרהור תמידי.

בהשתתפות: עו"ד גדי עזרא, רם גלבוע, ד"ר עמית עסיס. מנחה: ד"ר אריק גלסנרמנחה: ד"ר אריק גלסנר על המלחמה וכתיבת המלחמה בספרות העברית, מס. יזהר ומלחמת השחרור לשבעה באוקטובר ומלחמות עזה. 

ב-1933 פנה הסופר המפורסם שטפן צווייג לספרייה הלאומית בירושלים והציע לתרום חלק ניכר של ארכיונו. מה שהתחיל עם מאות מכתבים צמח לאוסף גדול ומגוון המעיד על פעילויותיו ומחשבותיו של הסופר ששמר על הפופולריות שלו עד היום.

בראשית המאה העשרים, בעיקר בעת שגורש מהארץ ומצא את דרכו לניו-יורק, החל להופיע בכתביו של בן-גוריון כמה רעיונות מפתח - העדפה של האינטרס הציבורי הרחב על פני האינטרס המפלגתי הצר, הדגשה של חשיבות המוסדות המשותפים ומרחב הדיון הציבורי, והאדרה של הפעולה האזרחית האקטיבית. עקרונות אלו יעמדו לימים בבסיסה של הממלכתיות...

חוקה לישראל היא רעיון נאצל. מקום המדינה ניתנו ששה חודשים לועדה המכוננת להשלים כתיבת חוקה כזאת. מאז ועד היום, זו לא היתה אפשרות ריאלית בשל רצף אירועים היסטוריים דחופים. האם כיום החברה הישראלית יכולה להגיע להסכמות לפחות חלקיות על 'כללי המשחק'?  נדמה כי לא ראוי עוד לחכות להסדרת מבנה רשויות...

לאונרד כהן ובוב דילן, כהן ונביא, שני משוררי הרוק היהודים הגדולים של המאה העשרים. המשורר נדב הלפרין על אמת ומיתוס בסיפור חייהם, על מקורות ההשראה היהודיים והכלליים ועל היחסים המורכבים בין השניים.

מסע ספרותי-רגשי בעקבות בוסיה יענקלביץ', אישה צעירה מאוקראינה של תחילת המאה ה-20, המגיעה לארץ ישראל רוויית חלומות ותמימות.אהוד הלוי, שגדל על סיפורי חלוצים וסבתו בוסיה, פורש בספרו סיפור רחב יריעה – בין חלוציות, שורשים יהודיים ולשון עשירה – שבו דמיון ואמת שזורים זה בזה.

מה עושים כתבי היד של קפקא בירושלים? סיפורו של הארכיון שנמסר לספרייה הלאומית: מכתבים, כתבים ספרותיים וחומרי לימוד בעברית – ועוד הצצה נדירה לקשר בין קפקא למקס ברוד.