חמי רודנר, ירמי קפלן ודנה ברגר מגיעים לאזור למופע משותף. על אמנות, מוסיקה, חברות ומה שביניהם

 
 

מאת: רותי קריק | [email protected]

פורסם במקור במידע 8 קרית שמונה.     

חמי רודנר, ירמי קפלן ודנה ברגר מגיעים לגליל בסיבוב הופעות משותף. ביום חמישי הקרוב, ה - 30.1 , הם יופיעו בכפר בלום במופע עתיר הלהיטים שלהם. 

את בני דורי, הם מלווים כמעט מהילדות. ירמי,שהתחיל את דרכו כילד בסדרות טלוויזיה ללימוד אנגלית, דנה, מסדרת הטלוויזיה הבתולית "עניין של זמן" וחמי, מ"איפה הילד" הבועטת. הם חברים כבר מאז ושיתוף הפעולה ביניהם צמח באופן טבעי מהחיים. שיתוף הפעולה האמנותי, שהחל לצורך מופעים סגורים, זכה להתעניינות רבה בקרב הקהל ולביקוש רב והביא לצאתה של השלישייה לסיבוב ראשון של הופעות פתוחות. מלווים בהרכב נגנים מפואר, הם מגישים את מיטב השירים מהקריירה המוסיקלית העשירה של כל אחד מהם במופע, שהביקורות מגדירות אנרגטי, נוגע וסוחף. להיטים כמו "מישהו שומע אותי", "מה שעובר עלי", "אני אשתנה", "הדפוק הזה", "לומדת לעוף", "אהבה" או "נפלת חזק", שנכתב על ידי חמי רודנר בעקבות הפרידה של דנה וירמי, אבל עוד נגיע לזה... שלושתם אמנים יוצרים עם קריירה מוסיקלית עניפה, מעניינת ופורייה. פסקול איכותי, שכבר שנים ארוכות מלווה, צומח ומשתנה אתנו. הריאיון נערך בהתכתבות. חמי כנראה היה "תורן" וענה על כל השאלות. ודנה וירמי בחרו להם את השאלות שחשקו בהן. התוצאה, לפניכם: חושפנית, עמוקה ומעניינת...

 

 

ספרו קצת על המופע המשותף

חמי רודנר: "אנחנו חברים כבר יותר מעשרים שנה והחברות הזאת הובילה אותנו, באופן טבעי, להופיע יחדיו. בהתחלה היו אלה אירועים "סגורים" של חברות בעיקר. נוצרה דרישה, שבאה מצד הקהל, להופעות פתוחות לקהל הרחב. כך, שבעצם, מין "סוד" שכזה יוצא בפעם הראשונה לאור. למעשה, אפשר להגיד, שהקמנו להקה. אנחנו כל הזמן על הבמה יחד, שרים, עושים קולות ומנגנים את השירים האחד של השני. מטבע הדברים, נוצרים גם דואטים וביצועים מקוריים לרבים מהשירים המוכרים. יחד איתנו על הבמה חבורת מוזיקאים מוכשרים וידועי

 שם: עדי רנרט - על הקלידים, ערן וייץ - בגיטרות, רן שמעוני – תופים".

דנה ברגר: "המופע הזה בשבילי הוא חיבור אמיתי. חיבור של שלושה אנשים, שבעצם גדלו יחד באיזו שהיא צורה. אמנם, את הילדות המוקדמת, עבר כל אחד במקום אחר אבל, את התקופה החשובה של הגיל שבין 20-30 , בילינו באותה שכונה. גרנו באזור שנקין במרחק של שתי

 שניות אחד מהשני. חמי וירמי היו שותפים: גרו ביוחנן הסנדלר ואני במלצ'ט, שניה משם. יצאנו לאותם מקומות לשתות בלילה. הופענו באותם מקומות והלכנו לאותן הופעות. ירמי ואני אפילו היינו אפילו היינו זוג לאיזה שתי דקות ובילינו הרבה יחד.

אמנם, זו כבר לא ילדות אבל, כשאתה מסתכל על התקופה היום זה סוג של נעורים. הרי הנעורים היום התארכו ועד גיל 30 זה סוג של נעורים בימינו והחיבור הוא מאוד טבעי. אין כאן איזה משרד הופעות או אמרגן, שחיבר בצורה מלאכותית אלא חיבור אמיתי של שלושה אנשים, שמחוברים אחד לשני וזה - קודם כל.

המופע עצמו מחבר את מיטב הלהיטים של שלושתנו, המיטב של כל אחד מאיתנו במשך השנים, שצבר כאמן בארץ. מאוד רוקנרול, אנרגיות חזקות. כל הזמן שלושתנו על הבמה, משתתפים בשירים האחד של השני ופשוט חגיגה".

ספרו בקצרה על ההיכרות/חברות ביניכם

חמי: "כל אחד מאיתנו הגיע לעיר הגדולה, תל אביב, באותו הזמן - סוף שנות השמונים, עם חלום לכבוש את העולם. ירמי ואני ניגנו יחד והתגוררנו באותה הדירה ממנה בקעו "איפה הילד", "תערובת אסקוט", "ירמי קפלן והפרחים". היינו יושבים, מנגנים ומקליטים כל היום והלילה. המעורבות שלנו אחד בשיריו של השני היתה מאד דומיננטית כבר אז. ירמי ודנה היו זוג לאיזו תקופה וכתבתי את "נפלת חזק" בהשראת הפרידה שלהם. החברות שלנו אף פעם לא נקטעה, אבל, בזמנו, כל אחד היה עסוק בביצור מעמדו האישי בזירה המוזיקלית בישראל. עכשיו אנחנו

יכולים קצת ליהנות מפירות עמלנו וגם מהביחד הזה, שחזר אחרי עשרים שנה".

ירמי קפלן: "אחותי הגדולה שידכה לי את חמי בתור הבסיסט הראשון שלי וכמעט מיידית נהיינו משפחה. היינו שותפים לעבודה (עבדנו שנינו באותו הפאב. חמי היה מנהל המשמרת ואני הטבח), נהיינו שותפים לדירה והיינו שותפים למוזיקה. חמי הוא אח. דנה ברגר היתה הזמרת  הכוסית שמילצרה בפאב מעלינו (בשיער שחור!). אחרי שהיתה בהופעה שלי ב"רוקסן" (עפ"י דבריה, זה היה אחרי השיר "לזיין ולברוח"), דנה נענתה לחיזורי ועברתי לגור איתה. 8 חודשים אחר כך, היא החליטה לזרוק אותי בעבור אחר ומצאתי את ניחומי בזרועותיו של חמי. לאורך השנים התרחקנו והתקרבנו וגם התארחנו, מעת לעת, אחד אצל השני. אבל, בעשור האחרון, מיסדנו את היחסים המפותלים שלנו בהופעות משותפות שהפכו אותנו למעין להקה/ משפחה, שחבריה יודעים לתת כבוד, פירגון ואהבה אחד לשני. דבר שמשתקף על הבמה. (משפחה לא בוחרים!)"

איך זה לעבוד יחד?

חמי: "זה תרגיל בלחוות את המוזיקה דרך החבר או החברה שלך ולוותר קצת על האגו, כמו בלהקה. אנחנו משתדלים להיות קשובים, קודם כל, אבל גם לא לוותר על הזווית האישית והמיוחדות של כל אחד מאיתנו".

איך זה להיות אמן בישראל ובכלל?

חמי: "זאת חוויה, אין ספק. בסופו של יום, כולנו מאכילים משפחות מהמוזיקה שלנו. הישג לא מבוטל בכלל. אומרים לנו לא פעם: "באמריקה כבר מזמן הייתם חיים באיזו אחוזה". אנחנו עונים, שבישראל אנחנו יכולים לחזור כל יום הביתה לראות את המשפחה שלנו. משהו, שאולי יש לויותר ערך מאחוזות".

דנה: "אני בתחום מגיל 19 וחצי ככה, מהגיל בו השתחררתי מהצבא ובשבילי זו זכות גדולה להיות אמן, בן אדם שעושה מה שהוא אוהב ומגיע ללבבות של אנשים. להיות בתוך מוזיקה זו
מתנה מאוד גדולה, שאני אף פעם לא שוכחת. ישראל זו מדינה לא קלה אבל, מעולם לא הייתי זמרת בצרפת, אז אני לא יכולה להשוות וזה מה שיש. עם זה אני הולכת עד הסוף ואוהבת מאוד   מה שאני עושה ואת הקהל שלי ומוקירה אותו. הקהל הישראלי משגע, חם, אוהב. גם ברחבי העולם אני מופיעה מול ישראלים, כך שזו באמת מתנה להיות בן אדם שעושה מוזיקה בעולם הזה".

הזה".

ירמי: "להיות אמן (להבדיל ממפורסם) בישראל זו עבודה אמיתית וקשה. מוזיקאים בישראל הם  מעמד הפועלים. עבודה שלא נגמרת גם אחרי ההצלחה.. אולם, בזכות הגודל של המדינה שלנו אתה חוזר הביתה כל לילה גם אם הרחקת עד קרית שמונה להופעה. זה משאיר אותך שפוי ומחובר לאנשים ולמקום שבו אתה חי".

האם יש קשר בין אמנות לאמת בעיניכם?

חמי: "האמנות תפקידה להאיר זוויות בחיים ממקום אחר, שיכול גם להזיז, לרגש ולהצחיק. המוזיקה היא, בעצם, האמת השלטת בעולם שלנו, שכל מיני פוליטיקאים מתחלפים בו על ציר הזמן".

ירמי: "כן. יש קשר הדוק בין אמנות לאמת. כאשר האמנות טובה, היא משקפת אמת כלשהי, גם אם זה בצורה מוגזמת או מעוותת. אמת היא הגרעין שממנו בוקעת האמנות".

מהי המוסיקה בשבילכם?

חמי: "מוזיקה היא כל עולמנו והיא חברתנו הטובה בשעותינו היפות והקשות. זכות גדולה נפלה   בידינו להיות מוזיקאים ולרגש גם אנשים אחרים".

איך שיר נולד?

חמי: "כמו תינוק... אי אפשר לומר. זה משהו כמעט מיסטי של צליל, שעובר באטמוספירה  ובוחר דווקא בך להוציא אותו לאור".

קשר לצפון הארץ?

חמי: "גרתי איזו תקופה בקיבוץ חניתה. אבל עיקר הקשר לצפון הוא המפגש עם קהל חם ואוהב מוזיקה, שתמיד פוגשים בו בצפון".

דנה: "יש לי משפחה בכפר גלעדי. אנחנו מאוד אוהבים אותם ומגיעים, פעם בכמה שנים, לליל הסדר. אנחנו אוהבים לטייל בצפון ובגליל. יש לנו חברים טובים בחד- נס ובגולן. העברתי שתי סדנאות כתיבה בצפון: בראש הנקרה ובחצור הגלילית. כך שאני גם מאוד אוהבת להופיע בצפון. קהל שמעריך שהגעת עד אליו ונותן חיבוק חם במיוחד".

מסר לתושבי הצפון ויושבי כדור הארץ בכלל...?

חמי: "שלום עולמי עכשיו!"

דנה: כמה שיותר אהבה. כמה שיותר מוזיקה. לא לוותר על החלומות שלנו וגם לא לראות טלוויזיה בכל ערב בשום פנים ואופן! עושה דיכאון ולא מומלץ".

ירמי: "מי שרוצה חוויה מעוררת, תרתי משמע, שיגיע להופעה".

 

קוראים שקראו את הכתבה התעניינו גם בכתבות הבאות

 

אורי חזקיה מציב רף

מה"קאמל קומדי קלאב" דרך "צחוק מהעבודה", הבמות הגדולות ועד למסך בגדול... אורי חזקיה בהחלט מסתמן כמי שיבדר אותנו…...קרא עוד

לצאת להופעה – זה…

היום... כשמונית מוזמנת ומגיעה אלינו בעוד פרצופו של הנהג מתקדם על המפה לעברנו כמו משחק מחשב או כשאנו…...קרא עוד

בנאי הרגשות

יש לכם סיכוי, וגל שקט של רגש עשוי להתפקע, אם רק תעשו עם עצמכם חסד ותגיעו לשמוע את…...קרא עוד

אודי ואביעד עולם ומלואו

למי שחי בארבע שנים האחרונות מתחת לאיזה סלע או למי שטרם בירך את עצמו בילדים שהגיעו לגיל המעצבן…...קרא עוד

 

תגובות