קולנוע מקביל של אגדת הקולנוע, צ'רלי צ'פלין, תחת כיפת השמים בשלושה לוקיישנים שונים במרחבים הפתוחים של מרכז תרבות אניס

הנער

1921, 68 דקות

סרטו הארוך הראשון של צ'פלין עד לאותה עת. עלילת הסרט מציגה את הנווד (צ'רלי צ'פלין), אשר מוצא ילד שננטש בסמטה ברחוב על ידי אמו ומחליט לטפל בו ולאמץ אותו. כאשר הילד מתבגר הוא הופך ליד ימינו למעשי גזל ושוד קטנים לצורך הישרדות. ילדותו הקשה של צ'פלין בלונדון הייתה ההשראה לכתיבת התסריט והוא זכה להצלחה רבה.

הבהלה לזהב

1925, 69 דקות

הנווד הקטן עושה דרכו צפונה לאלסקה ומצטרף לשורה של חומדי זהב. במקום הוא מגלה שהזהב האמיתי נמצא בליבה של נערה ענוגה והוא מחזר אחריה בקסם האופייני לו. זהו אחד הסרטים היחידים של צ’פלין שבו התסריט היה פחות או יותר סגור עוד בטרם התחילו הצילומים. מספר סצנות קנו לעצמן חיי נצח בתולדות הקולנוע, כמו אכילת הנעל המפורסמת (שהייתה עשויה מליקוריץ) וריקוד הלחמניות (שצוטט על ידי ג’וני דפ בסרט “בני וג’ון”), שבזמנו גרם למקרינים להעביר את הסרט אחורה לפי דרישת הקהל המשולהב.

הקרקס 

1928, 69 דקות

אחד מהמצחיקים שבסרטיו של הכוכב הגדול הראשון של הקולנוע, זוכה פרס מיוחד בטקס האוסקר הראשון. הנווד מגיע הפעם לקרקס והופך לכוכב, מבלי ידיעתו. הוא מתאהב בבתו של מנהל הקרקס, וכדי להרשים אותה מוכן להסתכן בהליכה על חבל דק. התוצאה היא אחד מסרטיו הגדולים של צ’פלין: קומדיה רומנטית נוגעת ללב. קלאסיקה שתענוג לצפות בה בכל גיל.