יש משהו שובה לב באדם שגדל בסביבה צנועה ונחשף לעושר בבגרותו. כזה אייל גולן, מלך מלכי המלכים של סצנת הפופ המזרחי. אייל גולן הוא מהזמרים המוצלחים ביותר מבחינה מסחרית שידעה ישראל אבל הוא לא תמיד היה אחד כזה. ההצלחה המסחרית האדירה ששטפה את חיו שינתה אותו מן הקצה אל הקצה: משחקן כדורגל בינוני, חובב זמר מזרחי שבקושי מוכר כרטיסים למופעי מוזיקה לאליל פופ המכונה "הזמר של המדינה", אחרי אין ספור מופעי מוזיקה בקיסריה.

היום קל מאד לפרגן לאייל גולן, אבל דווקא הדבר המרתק באייל גולן הוא תחילת הסיפור שלו: ראשית דרכו של "הזמר של המדינה". 

תחילת הדרך –

במקור קוראים לו ביטון, אייל ביטון מרחובות. חובב כדורגל מושבע עם הורים גרושים וחיים פשוטים שלתקופות התקרבו למחסור ממשי. הוא שיחק בהופעל "מרמורק" או בשמה המלא "הפועל עירוני מרמורק רחובות" וחלם לשלב זמר ומוזיקה עם האהבה לספורט. מופעי מוזיקה הראשונים אייל גולן נערכו באירועים משפחתיים קטנים. זה לא נשמע מרשים אבל דווקא באחד מהם הוא פגש לראשונה בהזדמנות פז: ציון שרעבי היה שם. שרעבי היה שם דבר בתעשיית המוזיקה המזרחית של אותה תקופה  ככותב, מלחין ויוצר. השניים הכירו, התחברו והביאו יחד לעולם את הסינגל המקורי הראשון של אייל גולן: "פני מלאך". הסינגל התקבל בקרירות ברדיו האזורי והארצי. זמר מזרחי היה נחלתם של יוצאי המזרח ולא היה מקובל להשמיעו בערוצי תקשורת ראשיים.

תוך כדי העיסוק בכדורגל, החל אייל לאסוף חומרים לאלבום בכורה. הוא היה בקשרים עם כותבי טקסטים וכדי לספוג השראה למופעי מוזיקה עתידיים, החל לשמש כזמר חימום לישי לוי ונתי לוי במועדון הלילה "גוש 24" ברחובות. אחת ההחלטות הרות הגורל שלקח באותה תקופה הייתה לשנות את שמו מאייל ביטון לאייל גולן, על שם נעוריה של אימו, רונית. קשה לקבוע בדיעבד אם שינוי השם היה משמעותי כל כך אך יש לזכור ש"גולן" הוא שם ישראלי שקל למסחר ואילו "ביטון" (או פרץ או עפיה או סרנגה) היו שמות שהורחקו בקפדנות מהפריים טיים שנשלט באותן שנים בידי יוצאי אירופה.

האלבום הראשון מומן מהכיס הפרטי. "לחישה בלילה" היה האלבום שהביא לחתימת חוזה אמרגנות והפקה עם ישי בן צור, בעל אולפן הקלטות (הקשר בין השניים יחזיק עוד שנים ארוכות ופוריות ולבסוף יקרוס תחת תביעות הדדיות וזימונים לבתי משפט).

למרות הביקורות המפרגנות האלבום נכשל בחנויות. בהיעדרה של הצלחה אייל גולן שקל לפרוש מהעיסוק במוזיקה ובן צור כבר תלה שלט "למכירה" על אולפן ההקלטות.

רגע לפני הפרישה, בן צור החליט לתת ניסיון אחרון והפיק אלבום נוסף: "אייל גולן בהופעה חיה", כביכול חיה... למעשה מדובר בזיוף מבוים של הופעה (כולל מחיאות הכפיים של הקהל הדמיוני) וחידוש לשירים של זוהר ארגוב ובועז שרעבי. למרבה ההפתעה, האלבום אייל גולן בהופעה חיה הצליח מעל למשוער ונמכר בעשרות אלפי עותקים.

ואז באה אתניX

באותם ימים זאב נחמה, סולן אתניקס, ישב בביתו והאזין לזמרים מזרחיים. הוא ותמיר קליסקי, חבר הלהקה, חשו בפוטנציאל הטמון בזמר המזרחי וחיפשו את המועמד הנכון לטיפוח. הם שמעו אין ספור הקלטות במשך שעות ארוכות ולבסוף עלה גם שמו של איל גולן.

במועדון "גן הסלעים" בפתח תקווה, בהופעה של אייל גולן, השניים פגשו אותו לראשונה. המפגש היה קצר וקולע ובסיומו הוחלט על עבודה משותפת. מבחינת אייל גולן היה מדובר בהזדמנות פז שנייה אותה הוא לא התכוון להפסיד, אך גם חשש מתוצאותיה. גולן ובן צור חששו להיחשב כ"משתאכנזים" והכינו גם תוכנית גיבוי, שתהיה לכל מקרה, לייצר אלבום נוסף: אייל גולן בהופעה 2.

האלבום עם אתניקס הוקלט. הסינגל הראשון יצא. "לב של גבר" היה להיט והאלבום "בלעדיך" זכה לתשומת לב וביקורות מצוינות. אייל גולן הוכרז כ"זמר השנה" בערוץ 2 וסוקר באופן חיובי בכלי התקשורת. הצעד הראשון בדרך להצלחה הושלם.

כרטיסים למופעי מוזיקה של איל גולן ואתניX  נמכרו בטירוף. הם הפכו צוות מנצח ויצאו לסיבובי הופעות מוזיקה משותפים.

בשנת 1997 יצא האלבום "בלעדייך" ושנה אחריו יצא האלבום "חייל של אהבה", שניהם זכו להצלחה אדירה שחשפה את אייל גולן לקהלים חדשים שלא הכירו ולא האזינו לז'אנר המזרחי. 

אייל גולן הוזמן להופיע בארץ ובחו"ל, בארה"ב, קנדה, דרום אמריקה ואירופה. אחת ההופעות המשמעותיות ביותר לקריירה שלו נערכה באולם האולימפיה בפאריז. אייל ערך שני מופעי מוזיקה, כל אחד בפני 2000 מעריצים היסטריים.

אייל גולן עלה על הגל ולא הייתה לו שום כוונה לעצור. האלבומים יצאו אחד אחרי השני: הסתכלי אלי (1999), צליל מיתר (2001), ואני קורא לך (2002) וכן הלאה... לא סתם מכנים אותו "מלך המוזיקה המזרחית", העבודה הקשה בהבאת הז'אנר המזרחי למיינסטרים היא הבסיס לתופעת הפופ המזרחי שאנו רואים היום. חלפו כמעט שני עשורים מהאלבום הראשון ואייל גולן לא מראה שום סימני עייפות, להפך- נדמה שהשנים גורמות לאייל גולן רק להשתבח.