מנצח: ליונל מונייר (בלגיה)

קרן מוצרי - (הולנד/ישראל), סופרן
לירון גבעוני - סופרן
שקד בר - מצו סופרן
ריכרד רש (גרמניה) - טנור
יואב אילון - בס
נעמי בורלא - ריפיינו סופרן
יעל אנדר - ריפיינו סופרן
דורין סאסין - ריפיינו אלט
ג'מיל פרייג' - ריפיינו טנור
עמית אמר - ריפיינו בס

תזמורת הבארוק ירושלים
כינור: נעם שוס, דפנה רביד, תמי בורנשטיין, יאסוקו הירטה, יוליה לוריא, נעם גל, טלי גולדברג, פאולה רוסלר
ויולה: יעל פטיש קומפורטי, מרים פינגרט
צ'לו: אורית מסר-יעקובי, סוניה ביננפלד-נבות
קונטרבס: יובל אטלס
צ'מבלו ועוגב: דוד שמר
אבוב: אביעד גרשוני, טל לוין
חליל: עדית שמר, ג'נבייב בלנשר
חצוצרה: אמיר רבינוביץ', אלון מלניק, יובל שפירא
בסון: גילת רוטקופ
טימפני: דור פישר

תוכנית הערב:
יוהן סבסטיאן באך – סוויטה תזמורתית מס' 1 בדו מג'ור, BWV 1066

יוהן סבסטיאן באך – קנטטה מס' 61: בוא גואל הגויים (Nun komm, der Heiden Heiland) 

הפסקה 

יוהן סבסטיאן  באך – מגניפיקט 

על הקונצרט בקצרה: 

לכבוד פסטיבל באך העשירי בחרנו לבנות את הקונצרט המרכזי סביב אחת מיצירותיו החגיגיות והסוחפות ביותר של באך: המגניפיקט. מדובר בשיר הלל – יצירה שמוקדשת להודיה ולתשבוחות, כפי שניכר כבר מן המשפט הראשון: "רוממה נפשי את ה'" (Magnificat anima mea Dominum). טקסט זה, אגב, נכתב כאן, בירושלים, לפני כאלפיים שנה, בעקבות המפגש בין מרים (אמו של ישוע) ובין בת דודתה אלישבע (אמו של יוחנן המטביל) במעין בעין כרם.  

וברוח זו, של רוממות נפש והודיה על הטוב, נוספו ליצירה המרכזית גם שתי היצירות הנוספות – הקנטטה מס' 61, יצירה חגיגית שמבוססת על כוראל של מרטין לותר, המבוסס בעצמו של מזמור לטיני עתיק, ונועדה במקור לביצוע ביום ראשון הראשון של "תקופת הציפייה" (לחג המולד); והראשונה מבין ארבע הסוויטות התזמורתיות של באך – יצירה מרהיבה הבנויה מסדרה של ריקודים איטיים ומהירים ומפתיחה תזמורתית מהדהדת. 

מי שיגיש את היצירות הללו לקהל הישראלי יהיה המנצח הבלגי ליונל מונייר - מהדמויות המרכזיות בעולם המוסיקה העתיקה ומבכירי הפרשנים בני ימינו ליצירות באך. מונייר, העומד בראש ההרכב ווקס לומינוס, מרבה להופיע ולהקליט עם ההרכב שלו ועם ההרכבים הבולטים באירופה בתחום הביצוע המיודע היסטורית, נענה לפניית תזמורת הבארוק ירושלים ונאות להגיע לישראל כדי להוביל את פרויקט הדגל של פסטיבל באך בירושלים העשירי.