"לאה" 

אנסמבל פספורט

עיבוד לבמה  על פי הרומן האוטוביוגרפי של לאה גולדברג, "והוא האור" בצירוף טקסטים מתוך יומנים שכתבה.

עיבוד ובימוי: יעל קרמסקי

נורה חוזרת לחופשת קיץ מלימודיה בברלין לקובנה עיר הולדתה, ומגלה  שאמה התגרשה מאביה הלוקה בשיגעון. השתיים יוצאות לחופשה ביער ופוגשות את ארין חברו הטוב של האב, שמסתבר שהגיע לפתע, אחרי עשרים וחמש שנים ממניעים מסתוריים שמתגלים אט אט. נורה מתאהבת בו.

זהו מופע העוסק בפחד משיגעון ובהסתרה היומיומית של קיומו. המאבק  עם  החלקים שאנו מעדיפים לדחות מהתורשה שממנה באנו לעולם בכל רובד ומישור. הצורך למגר ולדחות חלקים ניכרים מהזהות שלנו כבני אדם. הצורך להתגבר על העבר ולהמשיך הלאה.

" אנחנו רוצים לחיות. לחיות הרבה, לחיות חיי אדם אשר מותר לו לנשום, לחיות באור, באורם של ימינו העתידיים לבוא."   ( לאה גולדברג)

"הצגה מרגשת מאוד, מוחזקת על ידי ארבעה מבצעים מופלאים ומאירה את הרומן המיוחד של לאה גולדברג ואת מהלכי העיצוב של אישיותה. אל תחמיצו"  צבי גורן ( אתר הבמה)

"קרמסקי חיברה באופן מחוכם את קטעי היומנים של גולדברג יחד עם קטעים מהרומן ....המתבטאים  באופן דרמטי עז, מדויק, ולכן גם כואב להפליא...עבודה משחקית נהדרת של ירדן  גלבוע, שאט אט, באופן מקצועי לעילא, נותנת לפיסות הכאב לצוץ, וחושפת לא רק את הכאב הפרטי של דמותה, אלא את טבעה של נפש האדם...את הרוח הזאת מעצים רונן יפרח, במשחק המעודן שלו, אינטליגנטי ומלא חן, שומר על עמימות שהולמת כל כך את הדמות.איל זוסמן מגיע למקומות משחקיים פשוט נפלאים, במינון מדויק שמכמיר את הלב. דינה בליי, כאמא החרדה, נעה בין כולם, ומפליאה במעברים בין שבריריות ליציבות, במשחק מלא ניואנסים ובשירה מרגשת". ננו שבתאי ( הארץ )

"עיבוד בימתי מוצלח ליצירה ספרותית של לאה גולדברג... קרמסקי, שכמו הסירה את פיגומי התיאטרון המוכרים, התלבושות היפות של דינה קונסון והתפאורה שהופשטה למסך עגול בצד הבמה שכמעט ריקה לחלוטין (איריס מועלם) ואשר סביבה במרחק נגיעה מהשחקנים יושבים הצופים." ביקורת מאת:  אסף קוגלר ( מקור ראשון)

חלל ותאורה: איריס מועלם,  תלבושות: דינה קונסון,  מוסיקה מקורית והדרכה קולית: פיי שפירו, וידאו: איריס מועלם, נמרוד צין, הפקת וידאו: נמרוד צין  

שחקנים: דינה בליי, ירדן גלבוע, אייל זוסמן, רונן יפרח, שי לוי