לאור ההשערה המוטעית שאין הומור במסורתינו,

 שהתנך הוא רציני ושהתלמוד הוא ספר עבש ויבש. 

גיל קופטש מראה  באמצעות פסוקים במקרא , הקשרים ואגדות בגמרא, כי לחז"ל היה מה שנקרא הומור בריטי, עדין, סרקסטי וציני.

ובאמצעות השוואת אגדות חז"ל לבדיחות של היום,  הוא מראה שההומור של חז"ל הוא הומור משובח וקלאסי .