ב־1983, באולפן קטן בטוקיו, יצרה מידורי טאקדה את אחת מיצירות המופת הייחודיות של המוזיקה המינימליסטית במאה ה־20. Through the Looking Glass היא יצירה נדירה – פואטיקה של תנועה והשתהות, מסע מוזיקלי מהפנט, עמוק, וטקסי בטבעו. האלבום, שהוקלט כולו תוך יומיים בטכניקת הקלטה רב-שכבתית (SOS) על טייפ אנלוגי, שואב השראה ממוזיקות אפריקאיות, ממסורת הגאגאקו היפנית, ומהלך הרוח של המוזיקה המינימליסטית שאינה כפופה לזמן מערבי לינארי – אלא נשענת על הקשבה: למרחב, לכלי, לרגע.

זהו מסע בן ארבעה פרקים, שבו מרימבות, פעמונים, כלי נשיפה וצלילים מן הטבע יוצרים מרקם של זמן מעגלי – חווייתי, מדיטטיבי, נוכח. במפגש נאזין לאלבום בשלמותו, ונבחן את האפשרות של מוזיקה כמרחב תודעתי – לא רק מה שקורה בתוך הזמן, אלא מה שהזמן עצמו עשוי להיות.