האם אי פעם למדתם לעומק על הדברים החשובים באמת?
מתי בפעם אחרונה חשבתם בצורה שיטתית על הסוגיות שמגדירות אותנו: על אהבה וזוגיות, הקשר בין קריירה לאושר ואיך פילוסופיה מערבית או מזרחית יכולות לעזור לנו למצוא משמעות בחיים?

בסדנה חדשה וראשונה מסוגה בשם Think&Be Different אחד עשר מהמרצים הבולטים בארץ ידברו על כל הנושאים האלה ועוד הרבה אחרים, בתשעה מפגשי מסטרקלאס.

הסדרה תתקיים בליאו בלומס, ראול ולנברג 24, תל אביב

ניב פרן
מוטיבציה ושינוי הרגלים- 21.2.22  18:00-21:00

‍
איך פורצים את מחסום המוטיבציה? ואיך מביאים את עצמנו לשנות את מה שברור שצריך לשנות? כולנו יודעים שבמאה ה-21 ידע הפסיק להיות הבעיה - כל הידע הקיים נמצא בקצות האצבעות שלנו, אנחנו נחשפים לאינספור קורסים והרצאות ועדיין רק מעטים באמת מיישמים ומשתפרים. המחקר החדש במדעי המוח מגלה לנו שידע הוא לא העניין - כולנו יודעים שצריך לעשות ספורט, אנחנו רק לא עושים! ברור לכולנו שצריך לתת שירות טוב, להציב גבולות לילדים, לנהל רגשות, לתכנן קדימה ולבנות יחסי אנוש טובים. במפגש עם ניב פארן נציג תשובות מפתיעות לבעיות הללו - איך מובילים שינוי התנהגותי? ואיך מניעים את עצמנו ואת הסביבה לפעולה? ממדעי המוח לפרקטיקות יומיומיות - עקרונות כלים ותובנות מפתיעות לתוךהמנגנון הבסיסי שמפעיל כל אחד מאיתנו.

ניב פרן הוא דוקטורנט, נווט קרב בחיל האוויר ומומחה במנהיגות והובלת תהליכי שינוי, מוביל תהליכי פיתוח מנהלים ומצוינות ארגונית בסטארטאפים וחברות הי טק רבות בתעשיה.

פרופ׳ יורם יובל
עבודה, אושר ומשמעות- 25.2.22 12:00-15:00 (יום שישי )

מה זה "מאושר?" במובן המקורי של המילה, מאושר הוא מי שאישרו אותו – מי שקיבל מן הסביבה והחברה אישור שהוא בסדר. חלק חשוב מן האישור הזה קשור לעבודה שלנו. בשביל רוב בני האדם, עבודה היא הרבה יותר מאשר פרנסה. בעולם המודרני עבודה היא כרטיס ביקור, ולעיתים קרובות גם סוג של תעודת זהות. העבודה היא מקור להערכה עצמית ולתחושות של שייכות ומסוגלות, ולפעמים היא אפילו מקום מקלט (כן!) מן הבית ומן הילדים, שיהיו בריאים.

אבל מה היא עבודה "מוצלחת", ומה דרוש כדי שנרגיש שיש משמעות למה שאנחנו עושים? במילים אחרות, במה תלויים היחסים המורכבים שבין אושר, עבודה ומשמעות? בסדנה נבחן את הנושא המורכב הזה משלוש נקודות מבט משלימות: הפסיכולוגית, החברתית והמוחית

פרופ' יורם יובל
פסיכיאטר וחוקר מוח

ד"ר לירז מרגלית
כיצד לעצב את חייך באמצעות הפסיכולוגיה: שלושה שיעורים פרקטיים- 7.3.22 18:00-21:00

‍נאדג׳: איך שינוי הסביבה יכול לשנות את ההתנהגות שלנו
אם עד לאחרונה אי־רציונליות נתפשה כהתנהגות בלתי מוסברת, המחקר בשנים האחרונות מצא דפוסים שיטתיים באי־רציונליות שלנו. אם נבין אותה נוכל לשלוט בהן, לנבא ולעצב את ההתנהגות שלנו ושל אחרים. זהו הרעיון הכי חשוב בכלכלה התנהגותית. שינית את הסביבה – שינית את ההתנהגות. מתוך עיקרון זה נוצר המושג Nudge – דחיפה קלה כמעט בלתי מורגשת כדי לגרום לאנשים לעשות את הדבר הנכון מבלי שירגישו. בשיעור נלמד כיצד לעשות שימוש במנגנונים הפסיכולוגיים והטריגרים הרגשיים שלנו כדי להצליח בתהליכי שינוי.
‍
FOBO ופרדוקס הבחירה
בשנים האחרונות אנו רואים מגמה ברורה. ככל שההיצע רב יותר, כך ישנם יותר ויותר אנשים שנהפכים ל'ממקסמים'. למה הכוונה ב'ממקסמים'? הכוונה לאנשים שלא מסוגלים להפסיק לחפש ועסוקים במחשבות על כל הבחירות שהיו יכולים לעשות ולא עשו.. המחקר הפסיכולוגי מראה שמוחנו לא בנוי לבחור מבין שפע האפשרויות. הלחץ לקבל את ההחלטה הטובה ביותר גורם להם לקבל החלטות פחות טובות, והציפיות המוגזמות מובילות לחוסר שביעות רצון ותסכול. במלים אחרות, אנו חווים FOBO - fear of better options. מה ניתן לעשות כנגד הפובו? על כל זאת בשיעור של ד"ר לירז מרגלית

למה חשוב להיות עצובים?
הציווי בתרבות המערבית הוא להיות מאושר. הפרופילים ברשתות החברתיות, המעוצבים למשעי, המציגים במודע או שלא את העצמי המאושר ביותר שלנו, נראים מעט אירוניים על רקע דיווחים על אחוזים הולכים וגדלים של דיכאון המתפשט כמגפה. למרות שתחושות שליליות כמו צער ועצב הן חלק אינטגרלי וחשוב שלהחוויה האנושית, אנו חיים בתקופה שלא נותנת לגיטימציה לתחושות אלו מה שעשוי להביא לאפקט בומרנג. עצב הוא אחד ממכלול הרגשות האנושיים, והוא התפתח כיוון שיש לו תפקיד מהותי בהישרדות שלנו, בואו נלמד כיצד לתעל אותו להתפתחות האישית שלנו

ד"ר לירז מרגלית היא פסיכולוגית ומרצה בחוג לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה. בנוסף, לירז משמשת כיום כפסיכולוגית חווית לקוח בחברת ClickTale המפתחת מערכת לניטור תנועות גולשים באתרי אינטרנט, שם היא מנתחת התנהגות ותהליכי קבלת החלטות בעולם הדיגטילי.

ד"ר יניב איצקוביץ'

על בדידות והתחברות, האני והקהילה -14.3.22 18:00-21:00

*זהות אישית, כבלים חברתיים וחופש
‍
אם תעשו גוגל על המילה "בדידות" או "ריקנות" תמצאו אינסוף הצעות לטיפול בבעיה. כמעט לכולם עקרונות דומים: בהתחלה יאמרו לנו שזה ממש בסדר , שאלו תחושות טבעיות, שכל אחד מרגיש ככה בשלב כזה או אחר בחייו. בשלב השני יציעו לנו לא לשקוע ברגשות השליליים ולא להיכנע לפתרונות שטחיים (התמכרות לשופינג, אלכוהול, ציפרלקס ועוד). ובשלב השלישי ישרטטו לנו את תכנית היציאה, בין אם היא כרוכה בפתרונות ניו-אייג'יים (ממדיטציות ועד טיפול בפרחים) ועד לאפליקציות שידוכים.

אבל האם באמת ניתן להתמודד עם תחושות כמו בדידות וריקנות בלי לקבל מושג עמוק יותר על המקור שלהן? איך ייתכן שבעידן המודרני שבו אנו יכולים להתחבר לכל קבוצה בקליק, או אפילו ליצור קהילה משלנו, אנו מוצאים את עצמנו יותר ויותר לבד? והאם הריקנות היא תחושה טבעית או שמא היא נכפית עלינו בשל המבנה החברתי של העידן המודרני?

במהלך הסדנה נסקור את נושא הבדידות והריקנות מבחינה פילוסופית, ספרותית ופסיכולוגית כדי להבין לעומק את מבנה "האני" של העידן המודרני. ראשית, נערוך סקירה פילוסופית והיסטורית משפינוזה ועד פוקו על תהליך התפרקותו של "האני" בעידן המודרני, וננסה להבין את הסיבות האפשריות לכך שרבים מאיתנו מרגישים בודדים. לאחר מכן נלמד על מודלים שמאפשרים לחשוב מחדש על בנייה של מרחב אישי בעל מרכז כובד מאפשר התחברות משמעותית לזולת. ולבסוף, נקנה כלים מעשיים ויומיומיים ליישום הרעיונות שנציג.
‍

* עשרה דברים שלמדתי מספרים

רוב הספרים הטובים אינם דידקטיים. אין בהם מסר אחד ויחיד שמהדהד בין הדפים. אם כבר, ספרים טובים מניעים בנו תהליך אישי שמעמת אותנו עם תפיסת העולם שלנו והבחירות שאנחנו עושים. בהרצאה זו ייקח אותנו הסופר יניב איצקוביץ' למסע אל תוך סיפורים מיצירות כמו ״הבשורה על פי ישו״ של סארמאגו, ועד ״סודו של הנריק״ של יהושע קנז ו"דירה לדירה" של עגנון שם נפגוש בדמויות ורעיונות שיכולים ללמד אותנו משהו על הצלחה, על אגו, עלהורות, על אינטימיות, על ציות, על בית, ועוד.


ד"ר יניב איצקוביץ'
סופר ודוקטור לפילוסופיה

ד"ר שמעון אזולאי
פילוסופיה ומשמעות החיים - 21.3.22 18:00-21:00

יש בנו שאיפה בעלת עוצמה לחיים בעלי משמעות. אבל לעתים היא מוסתרת על ידי רעיונות ואידיאלים מוטעים שמובילים לאומללות. סדנא זו מבקשת "לנקות" את חיינו ממחשבות מוטעות, ולהציג את מקורה ועוצמתה של הדרישה למשמעות, לצד תפיסת משמעות ייחודית שעשויה להפוך את חיינו (ולא פחות חשוב - את חיי הקרובים לנו) למלאים ועשירים יותר, במיוחד לאור האתגרים שמציב לנו עולם המחר המשתנה וחסר המנוחה. בסופו של תהליך יתגלה שהמשמעות אינה "בשמים", אלא קרובה אלינו הרבה יותרמשנדמה. עוד יתגלה עד כמה המימוש של תפיסה זו קריטי לרווחה הנפשית, החברתית ואף הכלכלית (שלנו ושל ילדינו). ומבלי משים, אף ימצא הנתיב אל האושר החמקמק והמתעתע.

ד"ר שמעון אזולאי הוא מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית ומרצה בכיר בקריה האקדמית אונו, מחבר הספר "קץ האושר: פילוסופיה ומשמעות החיים" וחבר ביחידת המחקר והפיתוח במכון ברנקו וייס, עבודת הדוקטורט שלו עסקה בסוגיית משמעות החיים.

יובל אידו טל
איך לחיות חיים פשוטים? פרפסקטיבה זן-בודהיסטית- 28.3.22- 18:00-21:00

הנה הוא מגלה את צדו הסמוי
הנה צדו הגלוי
כך נושר עלה של סתיו

[רְיוֹקָאן. יפן. מאה 18]

פשטות היא הדבר הכי פשוט שיש. בהגדרה.
אז איך זה שלחיות חיים פשוטים הופך בעבורנו לכל כך מורכב, רחוק ולכאורה בלתי מושג?
האם זה הכרחי שזה יהיה מורכב כל כך? האם זה באמת בלתי מושג?
והאם פשטות ומורכבות בהכרח מנוגדות זו לזו?
בזן בודהיזם היפני נמצאו כמה דרכים יפות, מעניינות, מלאות השראה ולעיתים מעוררות תמיהה, לכונן פשטות. במפגש אחד פשוט, ננסה לבדוק ביחד, בפשטות, אם נוכל ללמוד מעט – מדרכי הזן ומהעיון המשותף שלנו – איך לחיות חיים פשוטים.

יובל אידו טל
מנהל פסיכודהרמה לשעבר ומחברם של מספר ספרים על בודהיזם ופילוסופיה מזרחית

ד״ר מאשה הלוי
לחשוב אחרת על מערכות יחסים ועל מיניות 04.04.22 18:00-21:00

משהו שרובנו עושים הוא כפי הנראה לא נכון אם אנשים כה רבים מתגרשים, בוגדים או קמלים בתוך מערכות היחסים שלהם.

מה זה הדבר הזה? נראה כי לפחות אחד הגורמים שרוצח את מערכות היחסים שלנו ואת המיניות שלנו במערכות יחסים ארוכות־טווח, הוא חוסר היכולת להכניס לתוכן חופש.נוסף על כך רווחת התפיסה הרומנטית, ואולי הלא כל כך רומנטית, שלפיה בן/בת הזוג שלנו הוא/היא האחראי/ת על האושר שלנו ועל מילוי כל צורכנו הרגשיים, האינטימיים והמיניים לצד מכלול צרכים, כמו משפחתיות, חברות, שותפות, ופרנסה.
‍
בשביל לקיים מערכות יחסים תשוקתיות ומיטיבות לאורך זמן אנחנו צריכים להפוך על פיה את הגישה שלנו אליהן.מתברר כי הרבה ממה שאנחנו יודעים או חשבנו שאנחנו יודעים על אינטימיות, על מיניות ועל מה שצריך לעשות כדי שמערכות היחסים יצליחו – פשט לא עובד, ודווקא הדברים שאינם אינטואיטיביים ושלכאורה עלולים לסכן את מערכות היחסים שלנו ולערער אותן,הם אלו שיכולים להפוך אותן ליותר יציבות במרוצת הזמן.
בסדנה נדבר על מובחנות, ואם לתמצת אותה לכמה מילים, זו היכולת שלנו להיות מי שאנחנו באמת בתוך מערכות יחסים. במילים אחרות, לשלב אוטונומיה, חופש ונפרדות עם שייכות וביטחון. היכולת לגם וגם, לראות את עצמנו וגם את האחר מבלי לוותר על אף אחד ומבלי לוותר על שום דבר מהותי לאורך זמן, נשמעת בדיונית להרבה אנשים אבל היא אפשרית. והיא לא רק אפשרית – היא הכרחית אם רוצים לקיים מערכות יחסים מתפתחות ועמוקות ומיניוּת תשוקתית לאורך זמן.

ד"ר מעיין בוימן-משיטה 11.4.22 18:00-21:00

פסיכולוגיה חיובית בזוגיות

כמחצית מהזוגות הנשואים אינם חיים בזוגיות מאושרת. רובם אינם סובלים במערכת היחסים, אך מפספסים את היתרונות הרבים שיש לזוגיות משגשגת ומספקת. זוגיות טובה תורמת לבריאות הפיזית והנפשית של שני בני הזוג. היא משמשת חוף מבטחים אליו ניתן לחזור בעת מצוקה וקושי, ובסיס בטוח לצאת ממנו לחקירה, התפתחות ושגשוג. למרות יתרונותיה הרבים, נראה לעיתים שהזוגיות המוצלחת חמקמקה ובלתי מושגת -קשה למצוא כזו, וקשה עוד יותר לשמר אותה. החדשות הטובות הן שזה אולי קשה, אך אפשרי. יותר ויותר מחקרים מלמדים אותנו מה מאפיין זוגיות טובה, מה מבחין בין זוגות מאושרים לכאלה שלא, וכיצד ניתן לשפר את הזוגיות, להגביר את האינטימיות ולהפחית את השחיקה. בסדנא של ד"ר מעיין בוימן נסקור את התובנות והכלים שהמדע מספק, נלמד כיצד לתקשר טוב יותר, לאהוב טוב יותר ולקיים זוגיות טובה יותר.

ד"ר מעיין בוימן-משיטה היא חוקרת בתחום הפסיכולוגיה החיובית ומרצה בחוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית-רמת גן. בוגרת תואר ראשון בכלכלה ופסיכולוגיה, תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ודוקטורט שעוסק בפסיכולוגיה חיובית בנישואין.

*ד״ר יאיר בן דוד
איך להיות טוב?  11.4.22 ( מעיין ויאיר שניהם באותו היום )

למה לעשות טוב עושה לנו טוב? איך תרומה והתנדבות משפרות את רמת האושר שלנו? מה זה "כח רצון מוסרי" ו"מוטיבציה מוסרית"? ואיך בוחרים את המקום הטוב שבין מה שטוב לעולם למה שטוב לי?

כדי להיות טוב לא צריך להיות אמא תרזה או לעשות מעשים יוצאי דופן. אפשר לשלב את הטוב בחיים היומיומיים שלנו, ובלי לפגוע באיכות החיים (ואפילו
לשפר אותה). איך עושים את זה? מה הכלים שהמחקר הפסיכולוגי נותן לנו כדי שנוכל לבחור מה טוב לעולם אבל גם טוב לנו?

ד"ר יאיר בן דוד, מרצה וחוקר בתחום הפסיכולוגיה של המוסר, ומחבר הספר "איך להיות טוב" (הוצאת כנרת) בשיחה על איך להיות טוב בעולם מורכב

ד"ר דניאל נווה
כמה דברים שחשוב ללמוד מציידים-לקטים-18.4.22 18:00-21:00

נתחיל את המפגש בהיכרות עם חברות ציידים-לקטים. מה מאפיין את אורח חייהם הייחודי? כיצד הצליחו לשמר אורח חיים שוויוני למופת? כיצד הם מבינים את היקום? וכיצד הם מחנכים את ילדיהם? בהמשך נתמקד במחקר של דניאל נוה השופך אור חדש על האופן שבו ציידים-לקטים מבינים ומתייחסים לחיות וצמחים. בנוסף, נתוודע לגילויים חדשים מתחום הביולוגיה המאששים במידה רבה את תפיסת הסביבה הרווחת בחברות ציידים-לקטים. לסיום נשאל כיצד הדברים שנידונו במפגש רלוונטיים ליחסנו עם חיות, צמחים וכלל הסובב אותנו? ומה אדם החי בשנת 2020 יכול ללמד מהם?

ד"ר דניאל נווה הוא אנתרופלוג המלמד בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ובבית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת ת"א, חי שנה בקרב אנשי הנייקה בדרום-הודו. מחקריו מתמקדים באופן בו אנשים בחברות ציידים-לקטים תופסים את העולם ובבחינת השוני בין צורת תפיסה זו לדרכי התפיסה השכיחות בחברות חקלאיות ובחברות תעשייתית. דניאל נבחר לאחרונה ברשימת 60 המרצים מעוררי ההשראה באקדמיה בישראל. במקביל למחקר אקדמי, הוא מקדיש חלק משמעותי מזמנו להתנסות והוראה של מסורות שונות של מדיטציה. לדניאל תואר שלישי באנתרופולוגיה, תואר שני בארכיאולוגיה פרהיסטורית ותארים נוספים בהיסטוריה וחינוך

אירי ריקין
דת וקהילה לאנשים חילוניים-25.4.22 18:00-21:00
‍
האדם הוא היצור היחיד שאינו מסתפק בעצם קיומו, שמנסה להבין את פשר הדברים שסביבו. הצלחנו אומנם לכפוף את הטבע למרותנו, אך בשאלות הגדולות באמת אנחנו עדיין מחפשים תשובה: מי אנחנו? מה אנחנו יודעים? למה אנחנו מתנהגים כמו שאנחנו מתנהגים?

 לכל החברות שקדמו לנו, היה משהו גדול מהעולם, אלים, אלילים או אלוהים (לא משנה מאיזו דת), שסיפקו למאמיניהן הוראות הפעלה לחיים - בבחינת כזה
ראה וקדש.

לידתו של המדע המודרני במאה ה-17 והמצאת החילוניות במאה ה-18 יצרו בפעם הראשונה בהיסטוריה חברה שסוגדת רק עצמה. בחברה הפוסט אמונית החיים הם כבר לא פרומו/מבחן לעולם הבא אלא תכלית לעצמה. במקום סגידה, צייתנות ויראה מבורא עולם, מצווה האדם הפוסט אמוני לחפש, למצוא ולהגשים את פשר קיומו עליי אדמות. "לרדוף אחר האושר", כמו שמצווה עליינו החוקה האמריקאית.

אנחנו חיים בעולם שנראה כמו תוכנית כבקשתך, שמאפשר כמעט כל דרישה- של אורח חיים, נסיעה, תפקידים מיניים וזהויות. אנו חזקים וחופשיים, ובריאים
יותר מאי פעם, אך האם אנו גם מאושרים יותר? לא נראה ככה.

בהשוואה למה שרוב בני האדם בהיסטוריה חלמו עליו, אנו חיים בגן עדן, אך משום מה, זה לא מרגיש כך. "הכל מדהים, אבל אף אחד לא מאושר", סיכם  לואי
סי. קיי. את מצבה הסוציו-רגשי של החברה המערבית/חילונית/מדעית/חופשית.

בחלק של אירי ריקין בסדנא נלמד למה חירות אמיתית אפשרית רק בעולם נטול תכלית ולמה "לרקוד על פי תהום" (בלשונו של ניטשה) היא ברירת המחדל של
הקיום האנושי.

‍
בעולם.אירי ריקין
מרצה לפילוסופיה ומבקר ספרות ותרבות

תובל רוזנווסר
דת וקהילה לאנשים חילוניים 
‍
האדם הוא היצור היחיד שאינו מסתפק בעצם קיומו, שמנסה להבין את פשר הדברים שסביבו. הצלחנו אומנם לכפוף את הטבע למרותנו, אך בשאלות הגדולות באמת אנחנו עדיין מחפשים תשובה: מי אנחנו? מה אנחנו יודעים? למה אנחנו מתנהגים כמו שאנחנו מתנהגים?

לכל החברות שקדמו לנו, היה משהו גדול מהעולם, אלים, אלילים או אלוהים (לא משנה מאיזו דת), שסיפקו למאמיניהן הוראות הפעלה לחיים - בבחינת כזה ראה וקדש.

לידתו של המדע המודרני במאה ה-17 והמצאת החילוניות במאה ה-18 יצרו בפעם הראשונה בהיסטוריה חברה שסוגדת רק עצמה. בחברה הפוסט אמונית החיים הם כבר לא פרומו/מבחן לעולם הבא אלא תכלית לעצמה. במקום סגידה, צייתנות ויראה מבורא עולם, מצווה האדם הפוסט אמוני לחפש, למצוא ולהגשים את פשר קיומו עליי אדמות. "לרדוף אחר האושר", כמו שמצווה עליינו החוקה האמריקאית.

אנחנו חיים בעולם שנראה כמו תוכנית כבקשתך, שמאפשר כמעט כל דרישה- של אורח חיים, נסיעה, תפקידים מיניים וזהויות. אנו חזקים וחופשיים, ובריאים
יותר מאי פעם, אך האם אנו גם מאושרים יותר? לא נראה ככה.

בהשוואה למה שרוב בני האדם בהיסטוריה חלמו עליו, אנו חיים בגן עדן, אך משום מה, זה לא מרגיש כך. "הכל מדהים, אבל אף אחד לא מאושר", סיכם  לואי
סי. קיי. את מצבה הסוציו-רגשי של החברה המערבית/חילונית/מדעית/חופשית .

בחלק של אירי ריקין בסדנא נלמד למה חירות אמיתית אפשרית רק בעולם נטול תכלית ולמה "לרקוד על פי תהום" (בלשונו של ניטשה) היא ברירת המחדל של
הקיום האנושי.

תובל רוזנווסר הוא המייסד והמנהל הכללי של Think&Drink Different. לתובל תואר שני ממכון כהן, המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ותואר שני נוסף בבטחון לאומי, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. לימד פילוסופיה והיסטוריה במקווה ישראל.