בין המתיקות של שארל אזנבור והטרגיות של אידית פיאף, ברסאנס היה נחשב לפגע רע. לעשב השוטה שהורס לכולם את החגיגה הקורקטית. לזה שמסביר מדוע נערות ליווי עדיפות על גבירות מטופחות, מדוע גנבים טובים יותר משוטרים ולמה מוסד הנישואין הוא פשע נגד האנושות.

השירים המרגשים והחיים הסוערים של ג'ורג' ברסאנס, בערב שכולו אהבה ומוסיקה בביצועו של ז'יל בן-דוד. אהבת הנשים של ברסאנס, אהבת הקהל ליוצר הגדול, ההאהבה המיוחדת של הקהל העברי לברסאנס ואף הגעגועים ליוסי בנאי הגדול...

ז'יל בן דוד, שחקן ובמאי, שיחק בשנים האחרונות בשורה של תפקידים בתאטראות גשר, הבימה ובית לסין, בסרטי קולנוע וסדרות טלוויזה מובלים ("עספור", "חברות", "פולישוק", "זינזאנה", "זהו זהו" ועוד) כבבונאי הוא מוכר לנו עוד ממוישה אופניק ב"רחוב סומסום" והחרצופים, ועד היום נחשב לבכיר בתחומו.

כילד שגדל בפריס, מלאו השירים של ברסאנס תפקיד חשוב בחייו. בערב המרגש הזה הוא שר את שירי ברסאנס במקור הצרפתי והם מלווים בתרגומים שהכין קובי מידן, שגם כתב את הערב עם ז'יל בן דוד. 

אתם מוזמנים לפגוש את מרגו שמתיישבת להיניק חתלתול ולא מבינה למה מגיעים לשם כל גברברי הכפר. את הגורילה שבורחת מהכלוב כדי להפטר מבתוליה. את האוהבים שמתנשקים על הספסל שבשדרה ומתעלמים ממבטי הקנאה של האזרחים המהוגנים...

את ברסנס. טרובדור צרפתי בן ימינו.

סיפור ושירה: ז'יל בן דוד

גיטרה: אלון מרכוס.

כתיבה ותרגום: קובי מידן

"הפחד הגדול שלי הוא שאנשים יפסיקו להיות מיוחדים. מתוך לחץ חברתי, הם יתחילו להיות דומים יותר ויותר אחד לשני. בעיני, אין דבר נורא מזה" (ברסאנס בראיון בשנות ה-70(