הקרנת בכורה לסרט ״האדם הינו תמצית זיכרונותיו״, וקונצרט קצר מיצירותיו של אבני

19:30 - קבלת פנים
20:00 - הקרנה וקונצרט

״האדם הינו תמצית זיכרונותיו״

הסרט עוקב אחר מהלכים בחייו של אבני שהשפיעו ושימשו מקורות השראה לעבודתו.

הסרט מתבסס על ראיון עומק של כמה שעות שצולם עם צבי אבני בביתו במרץ 2019 במסגרת פרויקט ארכיון העתיד, השם לו למטרה לתעד אנשי רוח חיים ויוצרים בישראל שהטביעו חותם משמעותי על מרקם התרבות הישראלית. יוצרות הפרויקט: נועה קרוון כהן וסמדר תימור. הסרט  הופק ע״י העמותה לשימור המורשת מייסודו של דני קרוון ובתמיכת קרן דליה ואלי הורביץ בע״מ והספרייה הלאומית.


לאחר הסרט יבוצעו שתיים מיצירותיו של אבני לפסנתר, לפסנתר וקלרינט; וקטע אחד תזמורתי שיושמע מהקלטה.


נגנים:
אורית אורבך - קלרינט
אולג יקרביץ -פסנתר
מנחה: פרופ׳ תומר לב, פסנתרן ומלחין; תלמידו של צבי אבני.


הערב בנוכחות צבי אבני ויוצרות הסרט נועה קרוון-כהן וסמדר תימור. 

אודות צבי אבני: 


צבי אבני נולד בגרמניה ב 1927 ועלה ארצה עם הוריו ב 1935. מבכירי המלחינים בישראל בתחום המוזיקה הקונצרטנטית ומחלוצי המוזיקה האלקטרונית בארץ. בנוסף לעבודתו כקומפוזיטור, חינך דורות של מוזיקאים במוסדות אקדמיים ומוזיקליים שונים. 

אביו, שעבד בארץ כנהג משאית, נהרג במאורעות ב 1938. בהיותו בן 14 נאלץ צבי לעזוב את ספסל הלימודים על מנת לסייע בעול הפרנסה כשוליה בבית מלאכה לתיקון מוני מים של עיריית חיפה. לאחר נשירתו מהלימודים, הוא רכש את השכלתו מקריאה ומהשתתפות בפעולות של תנועת "הנוער העובד".

תחילת דרכו המוזיקלית הייתה כאוטודידקט, כאשר למד בעצמו לנגן על כלים עממיים כגון מפוחית, מנדולינה וחלילית. הוא החל להלחין קטעים קצרים לכלים אלה, וללא כל ידע בקריאת תווים, המציא שיטה משלו לכתיבת מוסיקה. רק בגיל 16 הוא החל ללמוד באופן מסודר נגינה על פסנתר ובגיל 18 רכש את הפסנתר הראשון שלו מכספי הפיצויים שקיבל על מות אביו.

בנוסף לעיסוקיו המוסיקליים, אבני החל בתקופה זו לצייר את סביבתו, ופיתח עניין עמוק באמנות, שהתחברה עם המוסיקה. רבות מיצירותיו נכתבו בהשראת יצירות של אמני המאה ה-20.

במקביל לשירותו הצבאי, המשיך בלימודי המוזיקה, אצל יונל פטין, פרנק פלג, אבל ארליך, פאול בן חיים ומרדכי סתר. ב-1954 החל את לימודיו הפורמליים באקדמיה למוזיקה בתל אביב, ובמקביל שימש מורה למוזיקה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים. בתקופה זו כתב את יצירותיו הראשונות.

ב 1961 התמנה למנהל הספרייה המרכזית למוזיקה בישראל וזכה בפרס הראשון בפסטיבל הזמר. בכספי הזכיה (כאלף לירות) קנה את הטייפריקורדר הראשון שלו. 

בשנים 1962-1964 חי בארה"ב, שם השתלם בקומפוזיציה אצל אהרון קופלנד ולוקאס פוס. באותה תקופה הכיר את אדגר וארז, מחלוצי המוזיקה האלקטרונית והחל לפעול בתחום זה.

עם שובו ארצה, חזר לנהל את הספרייה המרכזית למוזיקה והחל להשתלב בחיי המוזיקה האמנותית בארץ. בין התפקידים שמילא: מנהל הספרייה המרכזית למוזיקה בישראל, יו"ר איגוד הקומפוזיטורים, יו"ר הנהלת נוער מוזיקלי בישראל ועורך ירחון המוזיקה "גתית" במשך שנים רבות. 

ב-1971 הוזמן לנהל את המעבדה למוזיקה אלקטרונית באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים וב 1976 מונה לפרופסור. הוא שימש כראש המחלקה לתיאוריה ולקומפוזיציה, וכמ"מ ראש האקדמיה. במהלך השנים הפך אבני לאחד המורים המשמעותיים לקומפוזיציה בארץ, והשפיע על דורות של תלמידים. הוא לימד באקדמיה למוזיקה עד שנת 2015, ובסמינר לוינסקי עד 2017. 

יצירותיו כוללות מוזיקה תזמורתית, מוזיקה קאמרית להרכבים שונים, מוזיקה קולית ומקהלתית, מוזיקה אלקטרונית וכן מוזיקה לבלט, לתיאטרון, לקולנוע, לרדיו ועוד. רבות מהן יצאו לאור על גבי תקליטים ותקליטורים והן מבוצעות לעיתים תכופות ברחבי העולם.

הוא זכה בפרסים רבים, שהבולט שבהם הוא פרס ישראל בשנת 2001. בין הפרסים הנוספים בהם זכה: פרס אנגל של עיריית תל אביב (1973), פרס אקו"ם למפעל חיים (1986), פרס ראש הממשלה למלחינים (1998), פרס קיסטרמאייר של אגודת הידידות ישראל-גרמניה (1990), פרס התרבות של מדינת סאארלנד בגרמניה (1998) ופרס "אמת" (2015).

אבני נישא ב-1949 לפנינה, שהייתה משוררת, זמרת ומורה לפיתוח קול ושנפטרה מסרטן ב-1973. ב-1979 הוא נישא לחנה ידור, שעבדה כמתרגמת, עורכת ועיתונאית. לצבי וחנה שני ילדים: שירן ואילון. חנה נפטרה מסרטן ב 2005. ב-2017 הוא נישא לדבורה פינקלשטיין, שהינה בת זוגו עד היום.